צום גדליה

צום גדליה חל בג' בתשרי, יום לאחר ראש השנה, אלא אם כן ג' תשרי חל בשבת אז נדחה הצום לד' בתשרי.

צום זה הוא אחד מארבעת הצומות הקשורים בחורבן בית המקדש הראשון, והוא מתקשר לתקופה שלאחר חורבנו.

צום זה נקרא גם בשם צום השביעי - "צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים") זכריה ז' ה; ח' י"ט(.

בעשירי בטבת סמך מלך בבל על ירושלים, אז החל המצור על ירושלים; בשבעה עשר בתמוז הובקעה העיר, הובקעה חומת ירושלים; בתשעה באב חרב בית-המקדש; ובא' בתשרי נהרג גדליה, שארית הפליטה שנשארה בארץ נתפזרה והחורבן היה שלם. שכן לאחר שהחריב מלך בבל את ירושלים ובית-המקדש, נשארו קומץ יהודים בארץ-ישראל, ביהודה, מלך בבל הפקיד את גדליה בן אחיקם עליהם ואליו החלו להתקבץ היהודים אשר ברחו והתפזרו בארצות השכנות. זה היה גרעין קטן, ששרד בארץ, וביום א' בתשרי בא ישמעאל בן נתניה והרג את גדליה בן אחיקם. אז נפוצו הנשארים והחורבן היה מוחלט.

ואמרו חכמים (ראש-השנה יח:), שיום זה נקבע כצום על הריגת גדליה, כמו שיום חורבן הבית נקבע כצום, "ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלקינו". וכמובן מיתתו של הצדיק הזה, שהיה עמוד התווך של השרידים שנשארו בארץ. העובדה שיד יהודים היתה בדבר, להרוס את שארית הקיום היהודי בארץ, מעמיקה את גודל החורבן, וזה קרה דוקא בימים של תשובה, בעשרת ימי תשובה. הנביא זכריה ניבא, שלעתיד הימים האלה יהפכו לימי ששון ושמחה: "כה אמר ד' צבאות: צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו" (זכריה ח ; יט).

מותו של גדליה מסמל אם כן את סופה של ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. מאז כיבושה על ידי יהושע לא פסקו יהודים מלשבת בארץ ישראל. גם חורבן הבית איום ככל שיהיה לא מחה לחלוטין את ההתיישבות בארץ ואת התקוות לשיקום. אותן תקוות אשר לובו כאש בגחלת על ידי מינויו של גדליה למושל , כבו סופית עם מותו.

פעם נוספת מאבקי כוח וקנאה ומלחמת אחים בזעיר אנפין בין יהודים גרמו לאבדן היישוב היהודי בארץ ישראל. אלא שיש אפשרות לתקן, ודוקא ליום כזה ישנה הסגולה ליהפך ליום בנייה והתחדשות הוספת חיים וקדושה. יהי רצון שתהא השנה הזאת שנת גאולה וישועה, שאור האמונה ואור התורה יאיר על כל ישראל.

הלכות צום גדליה

  • הצום מתחיל בעלות השחר ומסתיים בצאת הכוכבים.

  • במשך הצום אין אוכלים ואין שותים דבר.

  • יש אמירת סליחות מיוחדת לצום גדליה. כמו כן מוסיפים בתפילות שחרית ומנחה את תפילת עננו וקוראים בתורה את "ויחל משה".

  • ביום ג' תשרי צמים צום גדליה, והכל חייבים בצום זה. וגם בעלי ברית וחתן מתענים ביום זה, אא''כ הצום דחוי לד' תשרי. ומי שיתענה בצום גדליה ועקב כך לא יוכל להתענות ביוהכ''פ, לא יתענה בצום גדליה. [ילקו''י השכמת הבוקר מהדורת תשס''ד עמוד קצו]. וכל הפטורים משאר תעניות צבור פטורים מתענית זו. ואם חל ראש השנה בימים חמישי שישי, צמים ביום ד' תשרי. ומנהגינו פשוט בארץ ישראל להתפלל שחרית עם טלית ותפילין כמו בכל יום. [ורק בתשעה באב יש שנהגו להניחן במנחה]. [ילקו''י על תפילין מהדורת תשס''ד עמ' תפה]

  •  ספרדי המתפלל מנחה בצום גדליה בבית כנסת של אשכנזים והזמינוהו לעלות שלישי לספר תורה, לכתחילה ישתמט מלעלות ורק אם אינו יכול רשאי לברך ולהפטיר דרשו ה' בהמצאו כמנהג האשכנזים, אף על פי שהספרדים לא נהגו כיום להפטיר בצום גדליה. [שו''ת יביע אומר חלק י' חאו''ח סימן מד].